דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שאלות ותשובות

 

 

שאלה: מדוע מפנים את שדות המוקשים?

תשובה: בשנת 2011 עבר חוק בכנסת שקובע כי מדינת ישראל תפנה את כל שדות המוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה. הסיבה לפינוי היא הרצון לשחרר שטחים שסגורים עקב מוקושים או חשד למוקשים. ובכך לצמצם את הסיכון לאזרחי המדינה ולמטיילים במקומות שבהם כבר אין צורך בטחוני במוקשים. בנוסף, שחרור השטחים מאפשר הפשרת שטחים לשימושים אזרחיים כגון חקלאות, הרחבת יישובים, מיזמי תשתיות ותעשייה. בראשית דרכה של הרשות, צה"ל קבע מהם אותם שדות המוקשים שאינם חיוניים לביטחון ועל סמך קביעה זו, הרשות מתכננת את פינוי המוקשים. 

 

שאלה: למה הצבא לא מבצע את פינוי המוקשים?

תשובה: לצה"ל יכולות פינוי מוקשים לצרכים מבצעיים ומערכת השיקולים מונעת משיקולים צבאיים בלבד. בחוק לפינוי מוקשים נקבע כי תוקם רשות לפינוי מוקשים אשר תקבל את האחריות לפינוי אזרחי במדינת ישראל, והרשות תקבע את המפרט הלאומי ואת סדר העדיפויות לפינוי (בכפוף לאישור הועדה המייעצת). על הנאמר בחוק, הוקמה הרשות לפינוי מוקשים והיא האחראית לפינוי אזרחי של שדות המוקשים.  

 

שאלה: מדוע מפנים את המוקשים בפינוי ידני ולא רק באמצעות מכונות?

תשובה: תהליך פינוי המוקשים הינו תהליך ארוך, מורכב ודינאמי בהתאם לפרמטרים רבים. על אף שהשאיפה היא לפינוי מכאני ובכך לצמצמם את הסיכון לפגיעה במפנים בעבודה ידנית, לא תמיד מאפייני שדה המוקשים מאפשרים זאת. לדוגמה, במקרים בהם שדה המוקשים נמצא בשטח שמרובה בסלעים, וישנו שיפוע קרקע גדול תתכן מגבלה להשתמש בכלים מכאניים. בנוסף, אם מדובר במוקשים נגד טנקים, הרי שאלו מסכנים את מכונות הפינוי ומצריכים בהכרך פינוי ידני. לכן, ההחלטה על פינוי ידני, מכאני או משולב, מבוצעת לאחר ניתוח מאפייניים רבים כמו הקרקע, סוג מוקשים, בטיחות, וכן בהתאם לתוצאות ניהול הסיכונים שבוצע, לפרטים נוספים, קראו על פינוי מכאני וידני בדף אמצעים וטכנולוגיה.

 

שאלה: איך מחליטים איזה שדה מוקשים לפנות?

תשובה: הרשות לפינוי מוקשים קובעת את סדר העדיפויות לפינוי מוקשים ואת תכניותיה מאשרת הועדה המייעצת. סדר העדיפויות מושתת על קריטריונים רבים, המרכזי שבהם הוא רמת הסיכון הנשקפת משדה המוקשים, הסיכוי להיסחפות מוקשים, חסימת גישה לתשתיות, קרבה לאתרי תיירות ויישובים. בפרויקטים הראשונים של הרשות נבחרו אזורים שיוכלו לשמש מלבד הקריטריונים שלעיל, גם כמחקרי חלוץ (פיילוט). 

 

שאלה: מי הניח את כל המוקשים ומתי?

תשובה: שדות המוקשים בשטחי המדינה הונחו על ידי צה"ל, סוריה, ירדן ומוקשים שנסחפו ממצרים לשטחי ישראל. המוקשים הירדניים והסוריים הונחו ככל הנראה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 טרם מלחמת ששת הימים. רוב שדות המוקשים הישראלים הונחו לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967.  

 

שאלה: מה עושים עם כל המוקשים שנסחפו?

ת​שובה: אזורים שאליהם נסחפו מוקשים, מגודרים על ידי צה"ל בגדרות בעל שלטי אזהרה או בשלטי אזהרה בלבד. שטחים אלו אינם שונים בהגדרתם ובאופן הפינוי המבוצע משדה מוקשים ידוע עקב חוסר היכולת לקבוע בדיוק לאן נסחפו המוקשים.  יחד עם זאת, הרשות לפינוי מוקשים החליטה לבצע מחקר לניתוח שטחי הסחף לצורך שיפור יעילות פינוי המוקשים תוךצמצום עלויות הפינוי ופגיעה בערכי הטבע. לקריאה נוספת לחץ כאן.

 

שאלה: האם המוקשים עדיין מסוכנים לאחר כ"כ הרבה שנים?

תשובה: כן. גם לאחר עשרות שנים, ישנם מוקשים רבים שעדיין פעילים ואף עלולים להיות מסוכנים יותר בעקבות בלאי של מנגנוני ההפעלה של המוקשים. לכן, אין להקל ראש ויש לשמור על כללי הזהירות בכל מצב. לקריאת כללי הזהירות וסרטון בנושא לחץ כאן.

 

שאלה: למי פונים בבקשה לפינוי שדה מוקשים?

תשובה: ניתן לפנות באמצעות דף צור קשר באתר זה, בכל שאלה הקשורה לשדות מוקשים ובכלל זה גם לפנות בבקשות לפינוי שטחים ממוקשים. כל בקשה תבחן ותישקל בהתאם לתקציב הרשות, סדר העדיפויות לפינוי ושיקולי בטיחות. כמובן, קיימת אפשרות ליזמים(מפורט גם בחוק) לקדם פרויקטים ע"י העברת עלות הפינוי שחושבו ע"י הרלפ"ם לשטח וזאת לאחר אישור הועדה המייעצת ותיאום הפינוי לשטח המבוקש ע"י קרן התרומות.

 

שאלה: מה לעשות אם ראיתי מוקש מחוץ לשטח המגודר?

תשובה: במידה ונמצא מוקש מחוץ לשטח המגודר אין לגעת בשום צורה במוקש, יש להתרחק ולהרחיק אנשים נוספים מהאזור בזהירות המרבית מחשש להימצאות מוקשים נוספים. במקביל יש להזעיק את כוחות הביטחון (משטרה או צבא).  לקריאת כללי הזהירות וסרטון בנושא לחץ כאן.

 

שאלה: אני מעוניין לצאת לטייל, איפה ניתן לראות סימון מוקשים על מפה?

תשובה: ניתן להיכנס לדף 'מפת המיקוש בישראל' בו מופיעים שדות המוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה. בנוסף, במפות סימון השבילים של החברה להגנת הטבע מופיע סימון של שטחי המיקוש וישנו עותק דיגיטאלי של מפות אלו באתר מרכז מיפוי ישראל.